אישה לאין קץ: הדמות הנשית ב״כוכבים בחוץ״

470 | ההקשר הרוסי של הספרות העברית בשלב מאוחר יותר מצא מירון בשירי ״כוכבים בחוץ״, מלבד ישירות חווייתית רומנטית, 8 כעשרים גם ״מעין דידקטיקה דתית-פולחנית״, שאינה מתיישבת עם פואטיקה רומנטית . שנה לאחר פרסום מאמריו הראשונים על אלתרמן פסל מירון את הבנת הפואטיקה של אלתרמן ברוח הרומנטיקה המתמקדת בחוויה האישית-האוניברסלית, והדגיש את האופי הניאו-קלסי של שירתו, אופי המצריך עיצוב מציאות לא מימטי ושימוש ב- topoi סטריאוטיפיים . בשלב זה הוא הגיע למסקנה שגיבורי שירתו של אלתרמן ״אינם משקפים 9 ׳סיפור חיים׳ חווייתי מעוגן באוטוביוגרפיה״ . קלישותו של הרושם הריאליסטי בשירת אלתרמן בכלל ובתיאור היחסים בין גבר לאישה בפרט אף עוררה ביקורת כלפי הערך האמנותי של יצירותיו, בייחוד אצל קוראים שהקונקרטיות הייתה בעיניהם תנאי חשוב לערך האמנותי של שיר . נתן זך מחה נגד התיאטרליות של המציאות הבדיונית האלתרמנית . הוא טען שאלתרמן חי בעולם של 0 יוסף האפרתי גם הוא מתח ביקורת על חוסר הקונקרטיות של שירי ״כוכבים הַפְשטות . בנימה של הסתייגות כתב ישראל לוין : ״רושם הריאליות נפגם מדי העמידו על בחוץ״ . מושג אחד כולל ופשטני תופעה חברת...  אל הספר