שירת ביאליק על רקע המתח בין אחווה לאנוכיות במחשבה ובספרות הרוסית

שירת ביאליק על רקע המתח בין אחווה לאנוכיות במחשבה ובספרות הרוסית | 325 עבר בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת משירה לאומית-אלגורית לשירה אינדיווידואלית-רומנטית החושפת יסודות אוטוביוגרפיים, ובכך העביר את השירה 3 העברית כולה ממוסכמות הכתיבה של ההשכלה אל שלב של קרבה לרומנטיזם האירופי . אני מבקשת להציע לראות מחדש את שירת ביאליק ואת המתח בין שירה לאומית לשירת יחיד על רקע ניגוד מושגים נוסף שהעסיק את המחשבה הפסיכולוגית והמוסרית של יהודים משכילים בני דורו של ביאליק והשפיע על השקפותיהם וערכיהם : הניגוד בין ״אחווה״ ל״אנוכיות״ ( להלן אשתמש במונח ״אגואיזם״ שרווח בשיח בתקופתו של ביאליק ובמחשבה האירופית ) . במילים אחרות, אני מציעה להתבונן בשירת ביאליק על רקע ניגודי השקפות בשאלת הלגיטימיות של האגואיזם, שרווחו ברוסיה במשך המאה התשע עשרה והגיעו להתנגשות חריפה במיוחד בימי צמיחתו העיקרית של ביאליק כמשורר, היינו בעשור האחרון של המאה התשע עשרה ובעשור הראשון של המאה העשרים . לצורך העניין אשרטט להלן בקיצור רב את הרקע לדיונים בשאלת האגואיזם במחשבה האירופית המודרנית . הצדקת האגואיזם יכולה לקבל ניסוחים שונים, פחות...  אל הספר
מוסד ביאליק