ההקשר הדקדנטי של הספרות העברית

34 | ההקשר הרוסי של הספרות העברית חוסר ההתאמה של המונחים הללו המאה הארבע עשרה, החמש עשרה והשש עשרה . למציאות הספרותית גרר שינויי מינוח קלים ( שמעון הלקין, למשל, טבע את המונח, המצלצל יפה, ״ספרות התחייה והתהייה״ ) והסברים סוציולוגיים, פסיכואנליטיים וצורניים- אסתטיים לאותן תכונות של ספרות זו, שאינן עולות כלל בקנה אחד עם השם ״ספרות התחייה״ . האם באמת עומדת הספרות העברית החדשה בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בסימן ה״פיגור״ אחרי זרמים שהתיישנו כבר בספרות האירופית ? מקובל היה גם לטעון שהמעבר מספרות ההשכלה לספרות התחייה הביא לספרות העברית, באיחור של כמאה שנה, את הרגישות הרומנטית לטבע, לדמיון היוצר, לאגדה 3 הופעתה של ספרות רומנטית עברית כמאה שנה העממית, לאהבה ולהתנסות המוחשית . 4 או כ״אקלקטיקה״ – לאחר הופעתה של רומנטיקה בספרות האירופית הוצגה כפיגור גרידא, נוסחה מרוככת של אותה דעה, ולפיה ספרות התחייה ליקטה השפעות מזרמים 5 אבל הרומנטיקה – שונים שפעלו בספרות האירופית במשך המאה התשע עשרה . להבדיל מניאו-רומנטיקה – כבר הייתה אנכרוניזם בספרות האירופית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, כשם...  אל הספר
מוסד ביאליק