זיכרון ללא סובייקט : על דן פגיס ושירת דור המדינה 125 בעוד שני הבתים הראשונים נותנים ביטוי לעמדת המשוררים הצעירים, המדומים לא באהדה לקוקיות מכניות, שני הבתים הבאים מתמקדים בפרספקטיבה של בני הדור הקודם, המיוצגים באמצעות רהיט אחר — האורלוגין . רהיט כבד ומיושן זה מעיד על עצמו כי הוא מנותק ממאבקי ההווה : "לי לא אכפת . הרי אני מזמן / את מחוגי תלשתי מן הלוח" . נראה שהבחירה במילה "אורלוגין" אינה מקרית ואינה נובעת רק מן הארכאיות שלה . "אורלוגין" היה שמו של כתב עת מרכזי שערך שלונסקי, מבכירי חבורת "יחדיו", שמצאה את עצמה תחת מתקפתו של זך בשלהי שנות החמישים . כתב העת אף נסגר ב - 1959 , אף ששלונסקי — שהיה קשוב לקולות בני הדור הצעיר — פרסם בו בין השאר את שיריה הראשונים של דליה רביקוביץ . בשני הבתים האחרונים מדבר האורלוגין הזקן, המביט בשוויון נפש מסוים על המהומה שמייצרות הקוקיות . ממרום מעמדו הוא מכריז על על - זמניותו ומתיר לעצמו לעקור את מחוגי הזמן . לפעולה זו אפקט כפול : מצד אחד היא מדגישה את הארכאיות של האורלוגין, את אי יכולתו להשתייך לזמן החדש ; מצד אחר נדמה שהאורלוגין יכול לעקור את מחוגיו דווקא מ...
אל הספר