242 פרק שביעי נראה שסוג זה של סיפורים צמח והפך למסורת מכוננת עם עלייתן של ממלכות קטנות במרחב בתחילת האלף הראשון לפסה"נ . גם עלייתן של מושבות חדשות באגן הים התיכון בהמשך השליש הראשון של האלף הראשון לפסה"נ, הולידה שורה של סיפורים לאומיים נוספים מעין אלו . יש מקום להניח כי ריבוי המסורות באזור עודד את שימורן וביסוסן של מסורות נדודים והגירה שרווחו בקרב החברות הנוודיות למחצה של האזור ועזר להפוך מסורות נדודים מעין אלו שמוצאים בכתובתו של אִדְרִמִי או בסיפור סנהאת המצרי לסיפורים לאומיים מכוננים . בשלב כלשהו בתהליך ההתבססות של מסורות אלו שיג ושיח של קבוצות מייסדים, או של ממלכות שכנות במרחב, הוליד היכרות עם סיפורי הייסוד וההתנחלות של עמי 124 האזור והשפעות הדדיות . ההקבלה שנסקרה בפרק זה בסיפורי ההתנחלות היא אפוא דוגמה נוספת לשיתוף של מסורות ספרותיות ייחודיות לתרבויות אגן הים התיכון כמו ישראל ויוון, ומעידה על עולם יצירה והגות שונה מן המרחב המסופוטמי, ושאר הממלכות הגדולות האחרות במזרח הקדום, גם אם שורשיו נטועים בתרבויות הוותיקות . למעשה ניתן לראות בבירור בדפוס הספרותי הנידון כאן כי מסורות ההתנחלות ו...
אל הספר