ג. בין הסיפורים המקראיים לסיפורים היווניים

סיפורי ייסוּד 221 נפרדים . במגבשים הגנאלוגיים יושבו מסורות אחדות כאלו באילן יוחסין אחד, או ברצף סיפורי-היסטורי כלשהו, וכך התקבלה תמונה של התנחלות ממושכת בעלת כמה שלבים עד להתבססות . בעולם הישראלי שולבו סיפורי האבות וסיפור היציאה ממצרים, שהיו מתחילה מסורות נפרדות ועצמאיות שיצאו מקבוצות שונות לרצף היסטורי מורכב . הרכבה מעין זו של מסורות הגירה והתנחלות מצויה גם בעולם היווני, כמו בסיפורי הייסוד של תבאי . מלבד סיפור ההגירה של קדמוס, שתואר 58 בהרחבה לעיל, סופר על תבאי גם סיפור ייסוד נוסף, סיפורם של אמפיון וזתוס . סיפור זה נזכר בקצרה כבר אצל הומרוס ( 265 – 263 . 11 . Od ) : והם הראשונים אשר ייסדו את מושב תבאי, עיר שבעת השערים, והציבו ביצוריה, כי לא יכלו ללא ביצורים 59 לשבת בתבאי רחבת הידיים, על אף שאדירים היו . ובאפוסים הגנאלוגיים, כמו ה'אירופיה' המיוחסת לאומלוס ו'קטלוג הנשים', סופר כי אמפיון הזיז את האבנים ובנה את חומות תבאי באמצעות נגינה בלירה ( Europia F 13 PEG ; [ Hes . ] F 182 M - W ) . שתי המסורות שולבו בחיבורים הגנאלוגיים היווניים יחדיו ברצף כרונולוגי המורכב מכמה דורות, וכך טושטשה למעשה...  אל הספר