שני אחים — שני לאומים 181 ד,כה-כו ) . השם שֵת נזכר בשירת בלעם בתקבולת למואב : "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב || וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת" ( במ' כד,יז ) , לצד שמות עמים נוספים מאותו מרחב גיאוגרפי כמו יעקב-ישראל ( שם,יז ) , אדום-שעיר ( שם,יח ) עמלק ( שם,כ ) והקיני ( שם,כא ) . הוצע כי השם שת הוא כינוי פואטי למואב, אולם הכינוי הגיאוגרפי-אתני בצורה שֻׁתֻמופיע כבר בתעודות מן המזרח הקדום של האלף השני לפסה"נ, זמן רב לפני 30 התהוותה של ממלכת מואב, ומתייחס לקבוצות נוודיות במרחב השמי-מערבי . אפשר כי בעיני הסופרים המקראיים התייחס כינוי זה לאוכלוסייה הקדם-מואבית בעבר הירדן המזרחי, כשם מקביל לקבוצות כמו אמורי, חתי, חורי וכיוצא בזה . הקינים ובני שת, הנזכרים כבר במקורות מן האלף השני לפסה"נ בין השבטים הנודדים במרחב סיני והנגב, נחשבו בעיני הישראלים לקדומים מהם במרחב, ולמי שישבו במקום מעולם, ולכן הציבו המספרים המקראיים את האבות האפונימים של אותן קבוצות אתניות כחלק מראשוני האנשים בעולם הקדומים מן האבות האפונימים של ישראל . קין ושת, האבות האפונימים של העמים הקדומים במרחב, הקינים ובני שֻתֻ, הפכו אפוא בסיפור על ...
אל הספר