1. יעקב ועשו

שני אחים — שני לאומים 171 להרגו לאחר שימלאו ימי אבל אביו, אך הדברים התגלו לרבקה אמם, והיא הורתה ליעקב לברוח לחרן אל לָבָן אחיה . מלבד סיפור המריבה בין האחים, בלידתם ובבגרותם, נוסף בחוט הלא-כוהני גם תיאור האחים כבעלי אופי מנוגד ומשלח-יד שונה . עשו הוא "איש יֹדע ציד איש שדה" ( שם כה,כז ) , ויעקב "איש תם ישב אהלים" ( שם ) . עשו מתואר כפרא חסר תרבות ; הוא בז לבכורתו ( שם,לד ) ולחייו ( שם,לא ) ונכון למכור את בכורתו תמורת נזיד עדשים . יעקב לעומתו מתואר כרועה צאן ( בר' כז,ט ; לא,לח-מ ) הכרוך אחרי אמו . הבדלי אופי מעין אלו מצויים גם בסיפורי יצחק וישמעאל וקין והבל שיידונו בהמשך, ומתקשרים לדפוס 'הממציאים הראשונים' שנידון בפרק חמישי . להלן 4 נראה כי עניין זה הוא חלק מדפוס סיפורי זוגות האחים שבבראשית . החוט הסיפורי הכוהני מספר גם הוא על הולדת האחים עשו ויעקב ( שם כה,יט-כ,כו ב ) , אך אינו מספר דבר על המריבה שביניהם . אמנם גם בחוט הכוהני הלך יעקב לחרן אל לבן אחי אמו, אך לא משום שברח מפני אחיו, אלא משום שרבקה ויצחק הוריו ביקשו ממנו שלא ייקח אשה מבנות כנען, אלא מבנות לבן הארמי . לפי המסופר בחוט הכוהני...  אל הספר
מוסד ביאליק