מבוא 35 היווניות, במיוחד באילן היוחסין הארגיוִי . הפרק השביעי עוסק בסיפורי ההתנחלות של אב מייסד בכתיבה הגנאלוגית . מתברר כי ביוון ובישראל, וכנראה גם במדינות נוספות באגן הים התיכון המזרחי, רווח דגם בסיסי לתיאור מוצא העם או בני העיר, המתאר כיצד היגר אב קדום ממרכז קדום למקום החדש, חי כגֵר והשתקע במקומו החדש, עד שהפך לאבי האומה . בעקבות ההקבלה הייחודית בין המקורות המקראיים לבין הספרות היוונית של דפוסים ומוטיבים במסורות ובחיבורים הגנאלוגיים ילכו ויתבררו שתי מסקנות עיקריות : א . אין מדובר בהקבלות שבאקראי, או בדמיון טיפולוגי בלבד . אמנם אין למצוא מגע ישיר בין העולם היווני והישראלי במחצית הראשונה של האלף הראשון לפסה"נ, אך תרבויות אלו היו חלק מעולם מזרח ים תיכוני אחד שחלק מסורות ורעיונות . מרחב תרבותי זה נבדל במידה מסוימת מהמרחב התרבותי המסופוטמי, אף כי ינק ממנו במידה רבה, כפי שניתן היה לחוש מהדוגמה של סיפור המבול שנזכר לעיל . כידוע בין העולם האיגאי ללבנט בפרט, או למזרח הקדום בכלל, היו שתי תקופות מרכזיות של מגע לפני התקופה הפרסית . נקודת הזמן הראשונה היא בשלהי תקופת הברונזה . מסמכי התקופה וממצא...
אל הספר