2. סיפורי מוצא וכתיבה גנאלוגית בספר בראשית

16 מבוא 49 זמן-מה עבר עד שגישתם נתקבלה בידי רבים, אךעמדו מעולם ברשות עצמם . ממילא כבר לפני כן חוקרים רבים, כדוגמת יוליוס ולהאוזן ואחרים, העדיפו לראות במקורות העממיים חטיבה אחת, סי"א ( JE ) , אשר הניסיון להפריד בין מקורותיה 50 מיותר וחסר משמעות . גם לגבי קיומו של המקור הכוהני ( P ) כמקור ספרותי הועלו ספקות . בשל אופיו התמציתי של המקור הכוהני בחלקים הסיפוריים בתורה, במיוחד בספר בראשית, ובשל זמנו המאוחר של רובד זה, הניחו רבים כי הרבדים הכוהניים שבתורה לא עמדו מעולם כחיבור עצמאי רצוף ושלם, ואין מדובר אלא בסדרה של השלמות, תוספות ורובדי עריכה . לפי הנחה זו, שהתקבלה על דעת רבים מאמצע מאה כ' ואילך, הוסיף המחבר הכוהני חומרים משלו לתורה וערך אותה לחיבור אחד, אך 51 לא ניתן לראות ביצירתו סיפור עצמאי ורצוף, אלא רובד עריכתי . עם ביטולו של המקור האלוהיסטי וההתייחסות לחומרים הכוהניים בתורה כרובד עריכתי, עבר עיקר המוקד במחקר לבחינת ס"י ( J ) , שהיווה כעת, בעקבות השינויים שהתחוללו, מכלול לא מאורגן ומגוון מאוד הכולל את כל החומר הלא- כוהני בתורה . אולם הבנת אופן התגבשותו של מכלול זה הפכה מעתה להיות הבסיס ...  אל הספר
מוסד ביאליק