מסע בין זיכרון הבית לפחד המלח 249 שגילם של המגיבים היה צעיר יותר, היענותם המוצהרת לפגוש את אשת לוט ו"לדבר" איתה גברה . ייתכן שהדבר קשור לשובל הקצר של עבר וזיכרונות טראומטיים שנמשך אחריהם, לעומת ההיסטוריה הארוכה של האדם הזקן, הטעונה בזיכרונות ובמשברים רבים . סוגיית המבט לאחור הבליטה שאלות הקשורות בזהות ובמשמעות החיים, שנוכח המוות הקרב של הבא בימים הן לעיתים גורליות . אשר לצעירים, סביר להניח שרוח התקופה המעריכה קולות מחאה, לא כל שכן ההשפעה המחלחלת של השיח הפמיניסטי, אף הן עמדו ביסוד הנכונות להביט לאחור . עם זאת, ההיענות לא העידה בהכרח על קִרבה ואינטימיות מרובות יותר מאלו שהתפתחו בעקבות הסירוב . אדרבה, לעיתים הוביל דווקא הסירוב למגע אינטימי וחשוף יותר . מתוך עמדה מורכבת זו, שלפעמים הייתה גם מבלבלת, אבקש לפרוש את תגובות המשתתפים על ציר ההיענות : החל בהיענות לאשת לוט רק כנציב מלח ; המשך בזיהוי "האבן" — נציב המלח — כמקום השתהות לשיחה ; הפנייה אליה והמענה בשמה ; וכלה באמירה "אני אשת לוט" . לעיתים הייתה ההיענות מהירה מדי וחסרה את הנכונות להעמיק בדיון . אז יכולתי להציע שוב לראות בטקסט המקראי מק...
אל הספר