על קריאתי במקרא ודרישת הכתובים

26 שער ראשון להביט אל נפש ההולכים וכך ליצור תשתית רחבה דיה לעיון בהמשך הספר, במבטה של אשת לוט לאחור במדרש ובספרות, תוך חיפוש האלמנטים שעושים מדמותה, מבטה וייצוגה משאב יצירה פורה ובעל איכות תרפויטית . אסופת הפרקים המקראית שנבחרה לדיון תיבחן מתוך ארבע נקודות מבט : נקודת המבט הראשונה נוגעת למיקרוקוסמוס, כלומר לשש המילים הכתובות בפסוק 26 בפרק יט בספר בראשית : "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" . לשש המילים הללו נכון לצרף את הצו הקודם להן, הפוקד על בני המשפחה לנוס ואוסר עליהם להביט לאחור : "הִמלט על נפשך, אל תביט אחריך ואל תעמֹד" ( יט, 17 ) . ליבת הסוגיה מצויה במרחב הנפרש בין המילים "אל תביט אחריך" לבין המילים "ותבט" ו"ותהי" . אפשר לומר שמרחב הדיון נפרש במפגש בין שתי "אנרגיות" : האנרגיה הדוחפת את הראש, ובאמצעותו את כל הגוף קדימה, ועימם את תנועת המשפחה וההיסטוריה, וה"אנרגיה" והתנועה המסיבות את הפנים לאחור, מפנות עורף ל"קדימה" ומקפיאות את ההליכה ; נקודת המבט השנייה, הרחבה יותר, נוגעת לפרק יט כולו . בפרק זה, העוסק בפרשת השמדת סדום והצלת לוט ובנותיו, יש משקל מכריע לנושאי הראייה ואי-הראייה וכן לשא...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

פרדס הוצאה לאור בע"מ