236 חיים קפלן בחוויה רגשית אותנטית, הסימבולי והאנושי כרוכים יחד . העלילה אינה ברורה וההתרחשות המוזרה מתוּוכת לקהל באמצעות "המְּסַפֵּר" . שוררת אווירה מאוד מיוחדת של לילה, חושך, אי ודאות, ועולות שאלות נוקבות הנותרות ללא מענה . בין הדמויות יש תקשורת ייחודית של תלות בזולת והשתקפות 3 בזולת, תוך הטעמה של המילים הנאמרות והמשקל הרב שהן מקבלות . 4 דמויות הדמויות עסוקות בתהייה מתמדת ובשאלות המעסיקות אותן . חלקיות מאוד, מתוחמות לתכונה אחת או למאפיין צר מאוד המגולם בשם המחייב שניתן להן . שלושת ההולכים שבהם עוסק המחזה נקראים בשמות המגדירים אותם — "ההולך", "המחכה" ו"החומק" . הם יוצאים למעין מסע לילי חסר פשר, שבמהלכו יש ביניהם חילופי דברים לקוניים בעלי אופי מיוחד . דמותו של ההולך מתאפיינת לא רק על פי דבריו והתנהגותו, אלא גם מתוך חמש מחשבותיו שזוכות להאנשה והן מופיעות כדמויות — "מחשבת דג מלוח", "מחשבת תחת", "מחשבה מעורפלת", "מחשבה מטושטשת" ו"מחשבת ילד", המגלמת את מי שהיה ההולך בילדותו . לצד המחשבות של ההולך, מופיעות על הבמה ארבע מחשבות נוספות ( "מחשבת מכנסיים", "מחשבת שוקולד", "מחשבת לאז'אן" ו"מחשבת ...
אל הספר