134 רענן קולקה האירוניה היא הדואליות שעליה מבוססת הציביליזציה המערבית . זו שאפשרה את תולדות המטפיזיקה של ההפרדה, המבט המבדיל בין דבר לדבר, זה שאִפשר לתרבות המערב להפוך לשיאה של הטכנולוגיה בכל היבט של החיים . רק אוריינטציית ההפרדה מאפשרת יצירת בורג ואום, גרב ונעל, וגם לראות כך את הגשם והשלולית . וכמובן, בשיאה של ההפרדה ליצור את השפה והלשונות כולן, וכל המבנים העיליים האחרים היכולים לנבוע מן המופרד זה מזה . החמלה היא ביטולה של הדואליות . החמלה, זו אשר מנחה חלקים תשתיתיים בתרבויות המזרח, מבטלת את מחיצת ההפרדה בין דבר לדבר, בין מים לדג, בין שמים וענן לפרי העץ ולנייר המופק מגזעו, בין אדם לאדם, בין אדם לעולם . רק לשם דוגמה, ראו נא מה עוללנו לה למילה פתטי, שלוּ משאל קטן היינו עושים בינותינו היינו מוצאים את משמעותה כמסמנת את האדם כַּנִלְעַג, הקטן והעלוב בגחמותיו, ועוד יותר כזה במשאלתו הנאיבית לַנשגב . והרי מקורה הראשיתי של המילה הוא בהיפוכה של משמעות : באותה ליבת אנושיות הנוגעת בנו ומכמירה את לבנו לקראתה, הפתטי הוא הרי בדיוק זה אשר אנו נותנים לו את לבנו שלנו . זהו השסע האקזיסטנציאלי, הַמְּפַתֵּ...
אל הספר