אוקטובר 96' — אוגוסט 97', במעון החרום בכפר אתא

בתיה סעדה — זעקתה הנואשת של אם 233 והכניסה אותו בכוח למכונית בעזרת שוטר . לכן הוא קילל אותה . אמרתי לניבה : אה, את כאן . יושבת לך בשקט . זה מתאים לך . את עושה הכול בשקט על מנת להגן על הרשות המקומית . אם לא תעשי את זה — לא תהיי במקום העבודה שלך את מוכרחה לעשות את זה אבל את עושה משהו בלתי מוסרי אבל יש אלוהים בשמיים והוא רואה כל בן אדם מה הוא עושה — לטוב ולרע . ואז עידן הראה לי את היד שלו . כולה כמו פטריות . מאוחר יותר אמרו לי שייתכן שזה עקב הטראומה . שאלתי : אתם מטפלים בזה ? והם אמרו : נטפל . עידן אמר : אמא, אני מת מכאבי שיניים . הייתי אמורה לקחת אותו אחרי סוכות לרופא השיניים שלי . הוא ביקש — לא לקחו אותו, אלא רק אחרי חודש . ובבית המשפט הם שיקרו ואמרו : אחרי שבוע . עד היום ( 11 באוגוסט 79' ) , עידן שוהה קרוב לשנה במוסד חירום לילדים בכפר אתא . יש שם ילדים מגיל שש עד גיל ארבע-עשרה . רובם שוהים שם חודש- חודשיים . רק עידן שם כבר שנה . רובם נוסעים הביתה בחגים . רק מעידן נשללה הזכות האלמנטרית השמורה גם לנורא בפושעים, לבקר בבית בחגים . רובם נתונים שם להתעללות . עידן לא לומד שם . עוד מעט ימלאו א...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ