224 דלתיים סגורות לרווחה : אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים אתה, בטח התגעגעת ללימודים ולאחר טקס ההיכרות הקצר התבקשנו היועצת ואני לצאת מהחדר . לאחר שיצאנו עידן אמר לי שראה את שרה אריאל מוסרת כל מיני ניירות לאותה מנהלת חדשה . למסור ניירות מותר רק לאחר אישור שלי וחתימה שלי . דבר שלא נעשה . כלומר מנצלים את זה שאני לא רואה ונותנים למנהלת כל מיני מסמכים . שאלתי בחוץ את היועצת איך קוראים למנהלת והיא אמרה : דבורה . היא אמרה לעידן : אני מקווה שתיהנה ונסעה הביתה . חשבתי : מה יש להם להסתיר ? אם אין להם מה להסתיר — למה אנחנו צריכים להמתין בחוץ ? הם גם דאגו שהיועצת של בית הספר תצא . לאחר כעשרים דקות יצאו הנשים מהחדר ונסענו הביתה במכונית של שרה אריאל . גם יונת הייתה במכונית . אמרתי לשרה אריאל : מה זה היה צריך להיות ? מה יש לכם להסתיר עד כדי כך שאני צריכה להיות בחוץ ? מה יש לכם להגיד למנהלת שאני לא יכולה לשמוע ? יש כאן משהו שמריח לא טוב . נזכרתי בדבריו של צחי גביר : לכל בית ספר שתיקחי אותו — כעבור שלושה שבועות יוציאו עלייך מסמכים פיקטיביים . לכן רציתי לבחור בית ספר בקיבוץ, ששם לא יצליחו לשכנע את המנה...
אל הספר