11.05.95, המשפט

220 דלתיים סגורות לרווחה : אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים מספרת לו הכול הוא היה אומר : תשמעי, התיק הזה מפחיד אותי . לכן התמקדתי בדברים היותר חשובים . אבל עכשיו הייתה לי הזדמנות להגיד לה את זה . ועוד אמרתי : ירוחם אבן אמר לי את זה . אז ניבה נבהלה : ירוחם אמר לך ? ואז עורך הדין אמר : מה, מה היה ? אני מעוניין לדעת . כל כך הרגיז את עורך הדין מה שהם עשו לי . ובאמת הוא גבה ממש מעט עבור עבודתו — אלף שקל, לא יותר . נראה לי שזה מעט, יחסית לעורך הדין השני שהכרתי שלקח ממני שלושים אלף שקל — ולא ייצג אותי . נכנסנו לאולם המשפט . פתאום פקידת הסעד אמרה לשופט שאין שום בעיה . אני יכולה לבחור עבור עידן כל בית ספר . השופט היה נבוך : אז על מה תבעת אותה ? בלי לראות הרגשתי שהוא לא מבין מה קורה . וקסמן אמר : כבוד השופט, המועצה המקומית מונעת מבתיה סעדה לרשום את בנה לבית ספר כלשהו, למרות שיש בידה אישור ממשרד החינוך . אני מבקש : אני בעצמי מוכן ללכת איתה לבתי הספר, אבל שפקידי המועצה המקומית יחדלו להתנכל לה . והשופט שאל : יש לו בעיות בלימודים ? פקידת הסעד אמרה : לא . אז השופט לא הבין מה היא רוצה . אנחנו טענו שלא...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ