מקומה של התקשורת בעימות בין אמהות לבין רשויות הרווחה והמשפט

ההתפכחות : מאבקה של קרן על בתה הפעוטה 63 נגד החלשים ביותר בחברה, שהם חסרי אונים אל מול עוצמת מערכת הרווחה ובלי שניתנת להם הזדמנות אמיתית למנוע את לקיחת ילדיהם ולהוכיח את העוול והפגיעה הקשה בילדים ובעצמם . מה שמוסיף על חומרת המצב הוא העובדה שהתקשורת מנועה מלחשוף את העוולות משום שצווי איסור פרסום מופקים בקלות בלתי נסבלת על ידי ראשי המערכת, כדי למנוע כל ביקורת ציבורית עליהם . את סבלם של ההורים ושל הילדים אני מכירה מקרוב מאוד ובאופן אישי . מר גרבוז, לעומת זאת, מופיע כבעלה של עובדת סוציאלית, כלומר כבעל עניין אישי מובהק בנושא, ככל שניתן להבין מהכתבה גם ללא כל ידע וללא שהוא מכיר את המקרים שבהם עוסקת הכתבה ואף לא מקרים אחרים . טענת "אמת דיברתי" שלו נשענת, לכל היותר, על זלזול בעדותם של הנפגעים ממעשיהם של העובדים הסוציאליים, כמקור לידיעת האמת, ועל מתן אמון מוחלט בדברי עובדים סוציאליים אשר "אין סיכוי שדברים כאלה נאמרו" מפיהם . יותר מכך, מר גרבוז, הטוען כנגד "ההכללות הגסות והמסיטות" שלי, מתייחס בהכללה כמעט נלעגת לעובדים הסוציאליים העושים "עבודת קודש כמעט בכל ימות השנה" . מתברר שבעיני גרבוז, הכללה ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ