סינדרום הניכור ההורי

ההתפכחות : מאבקה של קרן על בתה הפעוטה 43 להעלות האשמות של ניכור הורי נגד נשותיהם כאמצעי לקבלת משמורת בלעדית גם במקרים שבהם לא הועלו כל האשמות על התעללות . התיאוריה של גרדנר זכתה לקיתונות של ביקורת באשר לחוסר האמינות המדעית שלה ( למשל, בארץ : נוי, 2002 ; לביא, 2002 ; מישר, 2004 . בארצות הברית : 1988 O'Meara, 1999 ; Dallam, 1999 ; Conte and Berliner, , וכן באינטרנט, למשל באתרים : jhppa @ aol . com ; liz @ gate . net ) , על ההטיה המגדרית שלה : האשמת נשים בניכור ילדיהן כנגד אביהם ; ועל הלגיטימציה שהוא מקנה לפדופיליה ( למשל, 2001 Dallam, 1999 ; Wilson, ) . למרות זאת, בישראל אומצה התיאוריה של גרדנר בראשית שנות התשעים, וההסתמכות עליה, של משרד הרווחה ושל בתי המשפט, הולכת ומתרחבת . במסמך שהוציא השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד העבודה והרווחה, העוסק ב"סינדרום הניכור ההורי — PAS ", מובאים עיקרי התיאוריה של גרדנר והנחיות מעשיות לשימושן של פקידות הסעד . מקריאה במסמך מתברר כי הורה מסית הוא למעשה אם מסיתה . וכך מתואר ה'סינדרום' : זוהי הפרעה הקשורה במאבק משמורת . כוללת שני מרכיבים שחייבים שניהם להיות ...  אל הספר