טובת הקטין ומסוגלות הורית

ההתפכחות : מאבקה של קרן על בתה הפעוטה 31 ואישיים . על אף ששני מושגים מרכזיים אלו, 'אי-מסוגלות הורית' ו'טובת הקטין', מעוררים ספק וביקורת מכיוונים שונים, הם משמשים תדיר בתהליכי פסילת האמהוּת והפקעת חזקתן של אמהות על ילדיהן . דוד יגיל ( 2008 ) , למשל, בחן את הקריטריונים להערכה של מידת המסוגלות של ההורים וטען : " [ . . . ] עד עתה לא קיימת הגדרה נומינלית מוסכמת על המומחים בתחום זה" ( שם, 186 ) . גם רונה שוז ( 2007 ) הצביעה על הבעייתיות בקביעת טובת הילד . השופטת שטרסברג- כהן תיארה את "מנגנון טובת הילד" כ"מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר המתמלא בתוכן על ידי בית המשפט" ( אצל שוז, 176 ) . ישראל גילת ( 2006 ) ביקר את "הכשל המשפטי המובנה באבחון טובת הילד" . ורד בן דוד ( 2011 Ben David, ) הצביעה על אי-הבהירות בהגדרת 'אי-מסוגלות הורית' ו'טובת הילד' בהקשר של אימוץ כפוי . ביקורת נוקבת ביחס לשימוש במושג 'מסוגלות הורית' ולמבחנים הפסיכולוגיים 10 לזכויות ילדים והורים, המאבחנים אותה הוצגה בבקשה של עמותת ע . ל . י . ה, להיות 'ידיד בית המשפט העליון' בדיון בתיק של רינת ( שתואר לעיל ) . בפנייה שכתבתי, כיו"ר העמותה, ...  אל הספר