האשמת האמהות

26 דלתיים סגורות לרווחה : אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים בשגרת חייהם . באמצעיה הדלים ניהלה האם מאבק נואש והגיעה עד לבית המשפט העליון, מיוצגת על ידי עוה"ד יוסי נקר, כדי להציל את בתה ולהשיבה הביתה . באבחון על מצבה של הילדה, שביצע מכון הפועל בשיתוף עם מערכת הרווחה, לאחר שנתיים שבהן שהתה במוסדות, נכתב כי "הקטינה נמצאת במצב רגשי קשה ביותר ובמצב סיכון לפגיעה מינית . נראה כי הצטבר אצלה עומס רגשי גדול בשנתיים האחרונות [ . . . ] " . עוד התברר מחוות הדעת כי רינת עברה במוסד פגיעות פיזיות . בריחותיה החוזרות משם העידו על מצוקתה . למרות זאת המליץ המכון על השארתה במוסד, כי האם "לא מסוגלת" להבטיח את ביטחון בתה, שהרי היא ( במשתמע ) אשמה במה שקרה לבתה . יתר על כן, כישלון ה'טיפול' במוסד אף הוא יוחס לאם, מאחר שאינה "משתפת פעולה עם גורמי הטיפול" . שלושת שופטי בית המשפט העליון התעלמו מהמלצתו של פרופ' אלי זומר, פסיכולוג בעל שם בארץ ומחוץ לה, להחזיר את הנערה לאמה . ההרכב, בראשות השופטת עדנה ארבל, קבע כי לאחר שישה חודשים יתקיים דיון חוזר . ה'תיק' של רינת מייצג היטב את מה שקורה לנערות הנפגעות מינית ולאמהותיהן...  אל הספר