היבט מגדרי במפגש בין מערכת הרווחה לבין האוכלוסייה המטופלת על ידה

24 דלתיים סגורות לרווחה : אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים עניים, הכוללים "את ראיית העניים כסוטים וכ'אחרים' [ . . . ] ואת שמירת הקוד המוסרי על אודות ערכי משפחה, מגדר ואתניות על ידי ביזוי העני . לא משנה אילו צורות ארגוניות מחלקות רווחה ממסדות במשך הזמן, ערכי מוסר אלו נותרו המנחים שלהן" ( שם, 348 - 349 ) . ברברה סבירסקי ( 1984 ) חידדה עוד יותר את ההיבט המגדרי-מעמדי-כלכלי המוטמע בתוך המפגש בין לקוחות ופקידות במסגרת מערכת הרווחה . לדבריה, המפגש בין העובדת הסוציאלית למטופליה, שהם בדרך כלל נשים, הוא על רקע עניינים ועיסוקים הנחשבים בחברה שלנו ל'נשיים' . גם תפקיד העובדת הסוציאלית הוא 'נשי' ביסודו וכרוך בהענקת סעד לזולת — עיסוק שנחשב ל'נשי' ו'אמהי' . וכך היא מסבירה : העובדת הסוציאלית אמורה להנחות את האשה הפונה אליה וגם לעזור לה במשא ומתן שעליה לנהל בנושאים אלה ( הטיפול בילדים, היחסים עם הבעל, טיפוח הבית ) עם הרשויות . אלא שהנחיה ועזרה אלו אינן מוצעות כמחווה של סולידריות בין נשים, אלא כשירות הניתן על-ידי 'מומחית' שמוצאה בדרך-כלל ממעמד גבוה, שבאמתחתה תעודה ממוסד להשכלה גבוהה, ואשר מאחוריה עומד כל...  אל הספר