] 90 [ קרל מרקס דברי-ימיה של כל חברה עד כה הם דברי-הימים של מלחמת-מעמדות . בן-חורין ועבד, פאטריצי ופלבאי, בארון וצמית, אומן ושוליה, הקיצור, מדכאים ומדוכאים שרויים היו בניגוד-גומלין מתמיד, נלחמו מלחמה בלתי-פוסקת, עתים נסתרת, עתים גלויה, מלחמה שנסתיימה מדי פעם בשינוי-צורה מהפכני של כל החברה כולה או בשקיעת כל המעמדות הנלחמים כאחד [ שם, עמ' 7 – 8 ] . מכאן פנה מרקס לתאר את התנאים החברתיים והכלכליים שכוננה עלייתה של החברה הבורגנית : הקיטוב בין הבורגנות לפרולטרים, ההתרוששות והניכור הגדלים והולכים של מעמד הפועלים, המובילים להופעתם של מתחים חברתיים . ככל שהקפיטליזם מתפתח יותר, כן "היא [ הבורגנות ] מייצרת קודם-כל את קברנה שלה . כליונה ונצחונו של הפרולטאריון, משניהם כאחד אין מפלט" ( שם, עמ' 16 ) . מסקנות מורכבות של המחקרים החברתיים שהציג מרקס לפרטי-פרטיהן ב"כתבי היד" וב אידאולוגיה הגרמנית , מוגשות עכשיו במשפטים הקצביים והקצרים של "המניפסט" . אולם הפסקה המסקרנת ביותר בתיאור של עליית החברה הבורגנית ושל פועלה היא הניתוח המורחב והמפורט של התפקיד שמילאה המהפכה התעשייתית בהסרת הקסם מעל העולם ובהעמדת כל...
אל הספר