נגד מטריאליזם חד־ממדי

] 81 [ פ ריז ובריסל : השנים המעצבות לעמדה אתאיסטית בבסיסה, ולפיה מחשבה דתית היא תוצר אנושי המקרין על האל תכונות שחסרות לבני אדם בחייהם האמיתיים כאן ועכשיו . בעמדה זו המשיך פוירבך את מורשת החשיבה המטריאליסטית הצרפתית בת המאה השמונה עשרה . עבור מרקס זה היה נשק תאורטי רב-עוצמה בביקורתו על הפילוסופיה האידאליסטית של הגל . ואולם מרקס סבר כי חשיבתו של פוירבך היא מופשטת, מנותקת מן התנאים האמיתיים של חיי האדם : העובדה שדתות שונות נבדלות זו מזו נובעת מן ההבדלים בתנאים החברתיים של חייהן האמיתיים . על כן כל ניסיון להתגבר על הניכור האנושי — המשתקף במחשבות ובאמונות דתיות — חייב לחקור את התנאים החברתיים האנושיים ולא את הדת עצמה . מרקס כבר אחז בקו זה במסות שפרסם DFJ-ב , אבל בכתיבתו בבריסל הוא הלך צעד נוסף קדימה . המטריאליסטים, טען, רואים בתפיסת המציאות של אנשים פעילות סבילה, אוטומטית, ותו לא — כאילו המציאות קיימת, ככזו, מחוץ לתודעה האנושית, והתפיסה האנושית רק מתעדת אותה תיעוד מכני . אבל — עבור מרקס — האופן שבו בני אדם תופסים את המציאות האובייקטיבית מושפע ונקבע מכוחם של התנאים החברתיים אשר עיצבו את תוד...  אל הספר