תמיכה באמנציפציה היהודית ומתיחת ביקורת על היהדות

] 52 [ קרל מרקס דתם לנצרות, שהיא אחרי ככלות הכול דת כללית, יוכלו לתבוע לעצמם שוויון זכויות . מרקס דחה עמדה זו מכול וכול, ולא ניתן להתעלם מן הלהט שבו הוא עושה זאת : ברור כי התעקשותו של באואר על התנצרות כתנאי לשוויון זכויות נתפסת בעיניו פוגענית . כאמור, איננו יודעים באילו מנסיבות התנצרותו של היינריך מרקס עסקו בבית מרקס, אבל ללא ספק משהו מהן היה ידוע לבנו, לכן התעקשותו של באואר על המרת הדת — גם אם בעקבותיה היהודים יתעלו אל מעבר לנצרות באמצעות אימוץ ביקורת גורפת של הדת — נגעה לחוויה אישית, והיה אך טבעי שמרקס לא יכול להישאר אדיש לכך . הניסוח הנחרץ של המשפט הראשון במאמרו של מרקס מצביע בבירור על יותר מעניין תאורטי באמנציפציה ליהודים ועל התעקשותו כי זוהי סוגיה פוליטית ולא דתית : "יהודי גרמניה מבקשים אמנציפציה . איזו אמנציפציה מבקשים הם ? אמנציפציה של זכויות-אזרח, אמנציפציה פוליטית" ( כתבי שחרות , עמ' 33 ) . גם המבנה הפנימי של מאמרו של מרקס מדגיש את היבטיו רבי-הפנים . למסה שני חלקים נבחנים : חלק א שוטח טיעון פילוסופי מורכב, רווי במונחים הגליאניים, נגד עמדתו של באואר, השוללת מתן זכויות שוות ליהו...  אל הספר