אמין אל-חוסייני והמרי הערבי בפלסטין בשנים 1939-1936

פרק רביעי : פאן- אסלאמיסטים ראקציונרים ו / או פונדמנטליסטים 143 היה יכול להתעלם ממה שנכתב במיין קאמפף : התקוות להתקוממות אפית במצרים ] הן [ פרי הדמיון . " מלחמת הקודש " ] . . . [ תבוא בקרוב אל קִצה תחת מטחי האש של כמה פלוגות מקלעים בריטיים ומטר של פצצות בריטיות . קואליציה של בעלי מום אינה יכולה לתקוף מדינה רבת כוח הנחושה , בעת הצורך , להילחם עד טיפת דמה האחרונה כדי לשמור על קיומה . חובתי , כמי שדוגל בלאומיות פולקיסטית ] Als völkischer Mann [ ומכיר בערכו של היסוד הגזעי של האנושות , להכיר בנחיתותן הגזעית של אותן " אומות מדוכאות " כביכול , ודי בכך להניא אותי מלקשור את גורל עמי 135 עם גורלם של אותם גזעים נחותים . אין כל ספק כי האוכלוסייה הערבית בפלסטין הייתה מתעבת את היטלר אילו ידעה מהו תוכנה האמתי של תורתו . אך בעלי ההשפעה הרבה ביותר , ובראשם המופתי , לא סיפרו לה על כך . נהפוך הוא : מנהיגיה הסתירו את המציאות , והציגו את גרמניה הנאצית כבת ברית הרבה קודם שגרמניה ראתה באופן הזה את אותם המנהיגים . האם הגישה הזאת נבעה מטיפשות או משיקול דעת זדוני ? הקונסול הכללי של גרמניה בירושלים , היינריך וול...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד