פתח דבר

40 באסלאם . הלאומיות , מתונה או רדיקלית , מניעה את תומכי העצמאות המתמערבים הליברלים , ובתצורתה הדתית היא מניעה גם את הפאן-אסלאמיסטים . על פי אותו עיקרון , אפשר לטעון כי גם המרקסיסטים ורוב הלאומיים הם מתמערבים שלעתים אף מאמצים את אותם ערכים ליברליים . יתרה מזו , כל זרם מחולק לכמה סוגים מובחנים , וקיימות גם כמה חלוקות ביניים וקטגוריות משולבות . בתוך הזרם הלאומי במיוחד אפשר להבחין במחנה ימני שפועל לא פעם בשיתוף פעולה צמוד עם הפונדמנטליזם האסלאמי , במחנה שמאלי 5 בסוגיות מסוימות כלהמושפע מן המרקסיזם , וגם בלאומיות בגרסתה הליברלית . תתי-הקבוצות הללו עשויות להציג עמדות שונות זו מזו בתכלית . ועם כל זה , ישנו שוני מהותי שמבדיל בין ארבע הקטגוריות המרכזיות הללו : אופיו של העיקרון המנחה אותן , סט הערכים הפוליטיים המגדיר אותן . כל אחת בוחרת את עמדותיה הפוליטיות מתוך התייחסות , בראש ובראשונה , להלך חשיבה פוליטי ואידיאולוגי מובחן ; הליברליזם , המרקסיזם , הלאומיות או האסלאם נתפסים כמקור להשראה פוליטית המותאמת לתנאים השוררים באותו הרגע . 5 . על " הלאומיות הליברלית " המצרית ראו Safran, Egypt in Search o...  אל הספר