הקדמה

10 הערבים והשואה הישירה ביותר מהקמתה של מדינת ישראל , קרי מדינות המזרח הערבי . אל מדינות המגרב , בצפון אפריקה , התייחסתי בדרך אגבית יותר . אך על אף ההגבלה הזאת , הספרון הדק שראיתי בתחילה בעיני רוחי תפח לכדי כרך עבה . הדיון בתקופת השואה - שנות השלושים והארבעים - תופס יותר ממחצית הספר . נתתי כאן פרשנות מורחבת למונח " שואה ", שכוללת לא רק את התקופה שלאחר ינואר 1942 - שלב ההשמדה השיטתית שנקרא בפי הנאצים " הפתרון הסופי " - אלא את כל שנות רדיפת היהודים , בגרמניה ולאחר מכן במדינות שנכבשו בידי הנאצים , תקופה שהחלה עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 . ישנן כמה סיבות שבגינן הענקתי לשנים האלה קדימות על פני העשורים שלאחריהן . ראשית , הן ניצבות בלב לבה של המחלוקת ההיסטורית שניטשה בקרַב הנרטיבים . ) כאשר לא הייתה לי גישה למקורות שניוניים טובים , בחנתי מקורות ראשוניים . ( שנית , השנים שבין תום מלחמת העולם הראשונה לתום מלחמת העולם השנייה היו התקופה שבה התעצבו הזרמים האידיאולוגיים העיקריים של מדינות ערב ; צורות ההתייחסות המגוונות שלהם אל השואה מעידות היטב על טיבם של זרמים אלו . אשר על כן , הספר מספק מיפוי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד