פרק שלישי בין פקיד למושל: הגמישות המינהלית וחוסר היעילות האפקטיבי

95 הביורוקרטיה של הכיבוש ׀ יעל ברדה 48 הפלסטינים ב- ,5,000 וכך גדל מספר ההיתרים ל- 21,614 . מכסות העובדים מהגדה המערבית שהועסקו בישראל בשנים 2000 – 2005 נקבעו בדיונים משותפים של שר הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים ושר התמ"ת, בהשתתפות נציגי המינהל האזרחי והשב"כ . בדיונים, שתוארו על ידי משתתפיהם כסוערים מאוד, היה פער מתמיד בין המכסות שביקש שר התמ"ת לבין אלו שאושרו לבסוף על ידי הגורמים הביטחוניים . בחלק גדול של המקרים, המכסות שביקש משרד התמ"ת עלו באלפים רבים על המכסות הסופיות שנקבעו, לאחר שעברו "קיצוץ" על ידי גורמי הביטחון . הדיונים במכסות הם זירת מאבק שבה מתנהל משא ומתן בין המינהל האזרחי, שהוא הריבון האפקטיבי בנושאים האזרחיים בשטחים, משרד הביטחון ומתאם הפעולות בשטחים, האחראים על השטחים מבחינה מיניסטריאלית, ומשרד התמ"ת, שהאינטרסים שלו במשטר ההיתרים מנוגדים לעתים : בתפקידו כמשרד התעשייה, שנועד לספק את צורכיהם של הקבלנים והתעשיינים המעוניינים בכוח העבודה הפלסטיני, המשרד מעוניין להגדיל את מספר המכסות ; כאחראי לתעסוקה, המשרד מעוניין לצמצם את מספר ההיתרים לפלסטינים, היוצרים תחרות לעובדים הישראלים ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד