פרק שני היררכיה גזעית

63 הביורוקרטיה של הכיבוש ׀ יעל ברדה הראשונית היתה ניצול כלכלי והתרחבות אימפריאלית, בשלב מסוים הפכה צורת הממשל למנגנון הפועל לריסון ההתנגדות לכיבוש ( 2002 Mitchell ) . בשלב הזה, בדרך כלל, הפכו גורמים באוכלוסייה בעיני המעצמה הכובשת ל"חשודים", "עוינים" או "אויבים", ועקב כך נוצרו "רשימות שחורות" והאוכלוסייה סווגה על פי דרגות של סיכון ונאמנות . בכיבוש הישראלי בשטחים, גם אם מלכתחילה המערכת המינהלית לא נקטה פרקטיקות של הפרדה על בסיס גזע, הרי עקב התרחבות אוכלוסיית המתנחלים בשטחים נעשו הקטגוריזציה והפרקטיקות המתלוות אליה משמעותיות יותר, בשל ההפרדה המינהלית בין אוכלוסיות שונות באותה טריטוריה . טענתי המרכזית היא שעקרון ההיררכיה הגזעית - שהוא מאפיין בולט ביותר במודל הביורוקרטיה הקולוניאלית ולמעשה אחד ההבדלים המרכזיים בין המודל הקולוניאלי למודל הקלאסי - הוא אחד מן העקרונות המארגנים בשלטון הכיבוש בשטחים, אשר מתנהל על פי מודל הביורוקרטיה הקולוניאלית . לפיכך חשוב להתעכב על שלוש ביקורות עיקריות שעשויות להתעורר כלפי טענתי זו ולהשיב עליהן . הביקורת הראשונה היא שהטיפוס האידיאלי אינו מודל מצוי או רצוי אלא ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד