47 הביורוקרטיה של הכיבוש ׀ יעל ברדה מחייב השקעה ארגונית רבה בתיאום ובהגדרת תפקידיו של כל אחד מהכוחות . 21 בשנת ,1994 עם חתימת הסכם קהיר ( המכונה גם "עזה ויריחו תחילה" ) , הוקמה האוטונומיה הפלסטינית שכונתה "הרשות הפלסטינית" . שנת 1995 וחתימת הסכם אוסלו ב הביאו עמן את השינויים הגדולים ביותר במבנה הארגוני 22 כוחות הצבא הישראלי נסוגו מחמש הערים הפלסטיניות של המינהל האזרחי . הגדולות ( חברון, רמאללה, שכם, בית לחם ויריחו ) , הגדה חולקה לשלושה אזורים, 23 ונמסרו סמכויות אזרחיות לרשות הפלסטינית . למרות השינויים C-ו , B, A , הארגוניים מרחיקי הלכת והניסוח המפורט של סמכויות המועצה הפלסטינית וההסדרים הביטחוניים לא התקבלה החלטת ממשלה חדשה על היקף תפקידיו של המינהל האזרחי, ובדרגים קובעי המדיניות לא התקיים כל דיון על השינוי הארגוני . הסכם אוסלו הוביל לארגון מחדש של סמכויות ריבוניות וממשליות והוליד יצורי כלאיים ריבוניים כמו סיורי הביטחון המשותפים והביורוקרטיה הדו-ראשית, הישראלית והפלסטינית, שהיו אמורים לנהל במשותף את החיים הפלסטיניים . אף שמרבית התוכניות המשותפות דרשו היערכות ארגונית רחבת היקף, אין בנמצ...
אל הספר