מבוא הדרך הארוכה להיתר עבודה בישראל

13 הביורוקרטיה של הכיבוש ׀ יעל ברדה פניתי בטלפון ליחידת החקירות של עוטף ירושלים אך נותרתי ללא מענה . שלחתי פקס למנהל יחידת החקירות, משה אביטל, וזה חזר אליי בטלפון והבטיח לסגור את התיק כשיגיע לטפל בו . הטיפול בתיק השני ( שנפתח בתחנת בת ים ) התארך . בגלל חופשת הפסח לא היה אפשר לפנות למחלקות התביעות השונות, שכן מדובר היה בפעולה מינהלית שאינה דחופה ואינה מטופלת במועדי ישראל . לאחר ששלחתי כמה מכתבים הודיעה לי מחלקת התביעות של מחוז תל אביב, ב- 10 במאי ,2005 כי התיק נסגר מחוסר עניין לציבור . התקשרתי לעמיתי הפלסטיני ובישרתי לו כי אחד התיקים נסגר . למחרת הוא פנה לנציג המשטרה במת"ק ובידו הפקס ממחלקת התביעות . נציג המשטרה אמר שעליו לקבל לידיו טופס פורמלי של סגירת תיק ממחלקת הרישום במשטרה . מאחר שאין באפשרותו לפנות ישירות למשטרה, שב עורך הדין הפלסטיני וביקש ממני שאשיג את טופס הרישום . למחרת פניתי למרכז הרישום של תחנת המשטרה בבת ים וביקשתי את הטופס הפורמלי של סגירת התיק, כדי שעיסא יוכל להעבירו לנציג המשטרה במינהלת התיאום והקישור בחברון . המהלך כולו - שהיה אדמיניסטרטיבי בלבד, שכן לא נוהל עם הרשויות ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד