ג.10. "שריונים ששים ותשע / שם השריונים"

152 ראובן שהם והחרמון ) " מול שלגים מקפיאים " ( ובשלישית והרביעית נזכרים המדבר ושוב חזרה אל הירדן , אך ברור שהאופק ההיסטורי והגיאוגרפי של ההמנון ממוקד בבקעת הירדן ובפעילותו של השריון שם . צייני המקום הנלווים בסטרופות הבאות מעידים על רצון להקיף את הארץ לכל אורכה , אך הירדן וגאון הירדן הם שעומדים במוקד . עם זאת , מן הראוי להעיר שטהרלב , אינו מסרטט את הגבולות במשפטים מכלילים , הניזונים מן המקור המקראי , כמו שעושה גלעד בהמנון הפלמ " ח ) " ממטולה עד הנגב / מן הים עד המדבר " ( , אלא באמצעות אזכורם של מקומות הפזורים לאורכה של הארץ שאינם קשורים ל " מקום הגדול ", המקראי . ניתן לזהות לפחות 13 מציינים כאלה , ספציפיים יותר או פחות ) גאון הירדן , אום שורט , אום צוץ , מטע הדקלים , חצר הקיבוץ , מרומי הגולן , מישורי הסופות , המדבר הצהוב , עורקי המדבר , נתיבי ההרים , חופי הירדן , חורשות , כפרים ( . מתקבל הרושם שנעשה כאן מאמץ לחבר את השריונאים בקשר אמיץ אל המרחב הארצישראלי שעליו הם מגינים . למקומות הנזכרים אין דבר עם המקומות הגדולים המיתו היסטוריים של העם היהודי . בכך ממשיך טהרלב את המגמה המסתמנת בהמנונ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד