140 ראובן שהם הטקסט בנוי על ארבע סטרופות , כל אחת בת שבעה טורים הנחתמים בפזמון חוזר בן שני טורים . החריזה היא סיומית מוקפדת : א ב א ב ג ד ג / / א א כשהטור השישי בכל סטרופה אינו מוצא לו חֶרֶז תואם לחרוֹז עמו ובכך " מקלקל " את הסכמה הסירוגית . המשקל , הגם שהוא נשען ברובו על הרגל האנפסטית , אינו שומר על אחידות מספרית בטור ומשלב רגלים אמפיברכיות וימביות להדגשת אלמנטים מקומיים בטקסט . התוצאה המתקבלת היא של ריתמוס כמעט חופשי . את אחת החריגות הבולטות ניתן לאתר בפזמון החוזר שבו הטור הראשון בנוי על טטרמטר אנפסטי , מחולק לשנים באמצעות צזורה : " בגזרה הצפונית , בסירת שקד " . ואילו הטור החותם הוא עקרונית טטרמטר אמפיברכי שברגל השלישית שלו מחסירה רביקוביץ הברה בלתי מוטעמת בראשית הרגל , תוך יצירת חור ברשת הסכמתית : " פני נער צעיר וזה המפקד " . ) ^ - ^ / ^ - ^ / * - ^ / ^ - ( . תבנית משקלית זו מחייבת לבצע צזורה שתדגיש את התיבה " וזה " . הדגשה שמצהירה כביכול : אמנם יש לו פני ילד , אבל , בל נטעה , זה המפקד . גם הדימטר הימבי של הטור השלישי בסטרופה השנייה : " עם אור שקט " ) ^ - / ^ - ( הוא טור חריג משקלית...
אל הספר