אין עם אשר יסוג מחפירות חייו 117 113 לפיכך כתיבת שיר זמר , בעל יומרות המנוניות , בריתמוסבניגוד למוסכמות . חופשי וללא חריזה הוא בהחלט תופעה חריגה . לעובדה זו יש כמובן תוצאות . הריתמוס בטקסט זה הוא כמעט פרוזאי , אינו מבקש להפנט את שומעיו , אלא לספר סיפור , או לתאר אירוע חווייתי שהדובר היה עד לו ומכאן החשיבות של ציון התאריך וציון המקום הספציפיים . גם שירי זמר המנוניים אחרים נוקבים לעתים בנקודות זמן ונקודות ציון טופוגרפיות ספציפיות , אבל רק לעתים רחוקות ניתן להיתקל בציוני זמן ומקום מדויקים כל כך . בדרך כלל ציונים אלו , במידה והם בכלל מופיעים בטקסט הם ציוני מקרו ולא מיקרו . באופן זה מבטיח הטקסט את שרידותו לאורך זמן ממושך יחסית במנותק מאירוע ספציפי , אקטואלי , במקום ובזמן . אזכורו של חודש " אוקטובר חמישים ושש / בקרב סכר הרואפה / באבו עגילה " מבטיח בהכרח שרידות נמוכה , משום שהוא מגביל את טווח התקבלותו בעיקר ללוחמים שלחמו באותו קרב . פועל יוצא ממקומיות מהודקת זו הוא ויתור , מודע או לא , על קשרים אינטר טקסטואליים עם טקסטים מוקדמים שדרכם ניתן היה לרמוז על אירועים יהודיים , עבריים , ישראליים , טר...
אל הספר