אין עם אשר יסוג מחפירות חייו 107 הנח " ל , שהודגש מאוד אצל זמיר , שחי את היחידה מבפנים ורואה לפניו הן את הפן הקרבי , הן את הפן החלוצי ובעיקר את השאיפה לסינתזה בין השניים . אורלנד מדגיש בעיקר את הפן הקרבי של היחידה , שדווקא הוא , בשעת הקמתו של פיקוד הנח " ל , לא היה ייעודו הדומיננטי ולכן גם לא יכול היה להתהדר " בשלל קרבות " הרואיים . עם זאת , על אף הדגשת הפן הקרבי , האספקט הלאומי היהודי , גם בהשוואה לשירו של זמיר , כבר מתחיל להידחק באמצעות רמזים אינטר טקסטואליים המוותרים על האמירות הגלויות , ההצהרתיות . הדחקה זו אין פירושה , כמובן , שהאספקטים הללו מאבדים מתקפותם . לעתים הנרמז עשוי להתגלות כבעל עוצמה ובעל תהודה לא פחות מאזכורים גלויים ואולי אף יותר , כפי שנראה להלן . במבנה הריתמי והמצלולי של הטקסט מופגנת מיומנות ושליטה רבה במשקל ובחריזה . המשקל נשען ברובו על טרימטר אנפסטי , עם וריאציות המשלבות מדי פעם טורים טטרמטריים ) טור 3 בסטרופה הראשונה והשנייה ( וטורים דימטריים בפזמון ) טורים 1 - 3 ; 5 - 6 ; 10 ( . קיימת חפיפה אינטנסיבית בין גבולות הרגליים וגבולות המילה , כדי להבליט , כמו בטקסטים הק...
אל הספר