מַה יִשְׂתָּרֵר צְעִיר זְבוּבִים קְצוּץ כְּנָפַיִם שָׁקוּעַבַּכֶּלֶא מָעוּךְ בִּכְלוּב וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו מִיְּמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ ? ( י ד עי ה הפנ ינ י ) 117 רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר : לְמָה הָיָה עֲמָלֵק דּוֹמֶה ? לִזְבוּב, שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר הַמַּכָּה [ = הפצע ] . ( מדרש תנחומא ) 118 אָמַר רַב : יֵצֶר הָרַע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב . ( ברכות , סא ע״א ) וְדַל מֵרָב חֳלִי עַד כִּי נְשָׂאוֹ זְבוּב קָטָן בְּאַחַד מִזְּרֹעָיו . ( שלמה אבן גבירול ) 119 הַזְּבוּבִים, חֲבֵרֵינוּ, אִם / אֵלֶּה לֹא מַלְאָכִים, / הָמוּ בֵּין פֵּרוֹת הַדְּבַשׁ . ( ישראל אלירז ) 120 רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר : מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה . ( אבות ד, ד ) [ הִלל ] הָיָה אוֹמֵר : מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה . ( אבות ב, ז ) לוּחַ שָׁנָה : עַל יוֹם חֲמִישִׁי הַבָּא יוֹשֵׁב זְבוּב ( ד״ב ) 149 בקטע מתוך הכרך הראשון של בעקבות הזמן האבוד מסופר על קריאה במיטה, בקיץ : אלומת אור מצאה [ ...
אל הספר