פרק שני: שפירית ושפרירית

41 הַשַּׁפִּירִיּוֹת בָּקְעוּ מִצֶּבַע הַמַּיִם . ( ו״ס מרווין ) 45 הם אחוזים כנעצים בלוח שעם בדופן הדרומי של בור מים מלבני עתיק, חצוב באבן, ליד בית בגליל המערבי . מרחוק נשקף הים : נשלי שפיריות . לידם נמצאות השפיריות הבוגרות . את רגעי הגחתן לא ראיתי . אבל זה לא היה מזמן . השפיריות עוד לא מוכנות לתעופה . צבעיהן חיוורים . שמעתי פעם את דורי מנור אומר בשיחת רדיו שתרגום של שיר הוא טראומה לשיר המקורי . הכוונה היא שאילו השיר המקורי היה רואה מה נהיה ממנו בשפה זרה הוא היה נבהל . שיר מתורגם מתיימר, על פי שם המחבר והכותרת שלו, להיות השיר המקורי בשפה חדשה . אבל הוא יצור אחר לגמרי . השפיריות עומדות כאן כמעין תרגום של מי שהן היו לשפה אחרת . הן היו עד לא מכבר יצורי מים, נימפות שנשמו מים וטרפו יצורי מים . לא היו להן כנפיים והראש שלהן היה אחר לגמרי, ובייחוד הפה שלהן, שמתחת למים היתה לו מעין יכולת להישלח כזרוע לקחנית וכהרף עין לתפוס טרף ששחה בסמוך . אילו היו השפיריות- השיר המתורגם- רואות את עצמן כנימפות, ואילו היו הנימפות רואות את עצמן כשפיריות, ייתכן שהן היו נאחזות בהלה . לְמָה הפכתי ? ככה הייתי פעם ? ...  אל הספר
הוצאת בבל בע"מ