לחיות ב'זוֹן'

256 | עולם טוב יותר I ד"ר אבשלום אדרת השפעה מוגבלת מזו של השחקנים על התוצאה ) . לעומתם, הקהל נשאר כל הזמן ביציע . הוא צופה בשחקנים, מעיר להם איך עליהם לנהוג ומה עליהם לעשות, כועס וצועק עליהם כשהם טועים, ומוחא כפיים כשהם מבקיעים גול . גם בהתנהלותם של אנשים בחיים אפשר להבחין בין אלה שנמצאים ביציע לבין אלה שנמצאים על המגרש . אפשר לומר שרוב בני האדם נמצאים חלק ניכר מחייהם ביציע – הם צופים במתרחש באופן פסיבי, הם אינם מסתכנים ואינם פועלים כדי לשנות את התוצאה של מהלך חייהם, גם כשהם אינם מאושרים . למרבה הצער, כולנו – בשלב כזה או אחר, במצב כזה או אחר, בתחום כזה או אחר – מעדיפים את היציע . בנג'מין פרנקלין אמר : "אדם שעושה דברים עושה שגיאות, אך הוא אינו עושה את השגיאה הגדולה מכולן – אי-עשייה" . מי שרוצה להצליח חייב להסתכן לפעמים . אילו סיכונים ? הִנה כמה דוגמאות . . . לצחוק זה להסתכן שיחשבו שאתם שוטים . לבכות זה להסתכן שיחשבו שאתם רגשניים . לאהוב זה להסתכן בכך שלא יחזירו לכם אהבה . להתקרב לאדם זה להסתכן במעורבות רגשית . לגלות רגשות זה להסתכן בחשיפה עצמית . לבטא רעיונות בפני קהל זה להסתכן לאבד אות...  אל הספר