הכינון הבו־זמני של סדר לאומי ושל סדר טכנולוגי

נשק 275 המדע ולאנשים הטכניים היתה השפעה מכרעת על הקמתו, על אופיו ועל הצלחתו של מערך המחקר הביטחוני . מעורבותו של המנהיג הפוליטי תרמה מאוד להפיכת המחקר הביטחוני מפעילות מקוטעת וניסיונות חלקיים למאמץ מאורגן וממוסד הזוכה לתקציבים ולעידוד נמרץ . תהליך הקמתו של מערך המחקר הביטחוני בישראל מציג דפוס יחסים סימביוטי של שיתוף פעולה, של השפעה ושל הבניה הדדית בין המנהיג הפוליטי ובין המדענים והמומחים . כמו שראינו, לאנשי המדע ולאנשים הטכניים היתה השפעה מכרעת על הקמתו ועל אופיו של חמ"ד : המחשבה לרתום את המדע באופן ממוסד לטובת המאמץ הצבאי של היישוב צמחה 'מלמטה' – מן האנשים הטכניים ומאנשי המדע, שפעלו במרץ למימושו . בד בבד עם מאמצי פיתוח עצמאיים ודלי תקציב והיקף, ניסו המדענים לרתום את הדרג הביטחוני והפוליטי לעניין זה, תחילה בהצלחה חלקית, ומאוחר יותר, עם כניסתו של בן-גוריון לתמונה, בהצלחה גדולה הרבה יותר . את מנגנון הניהול של מערך המחקר הביטחוני אשר הוקם בסופו של דבר עיצבו המומחים והמדענים ( רטנר וקציר ) , ולא אישיות פוליטית או ביטחונית אחרת . הם לחצו – ובכלל זה על בן-גוריון – להעברת הפיתוחים שלהם לשלב ש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב