מיניסטריון להשכלה גבוהה: ניתוח הצעת חוק המועצה למוסדות ההשכלה הגבוהה והמדע

204 פרק 6 עמדה הקמתה של רשות עליונה למוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי, אשר כונתה 'מועצה למוסדות ההשכלה הגבוהה והמדע' . החוק ניסה לבסס את מעמדה של המועצה כגוף בעל מעמד עצמאי ( אוטונומי ) שאינו כפוף לשום משרד ממשלתי ( ובכלל זה גם לא למשרד החינוך ) וכגוף בעל סמכויות ואוטוריטה כלפי מוסדות ההשכלה הגבוהה . למעשה חתרה ועדת דורי להקנות למועצה להשכלה גבוהה מעמד של מעין מיניסטריון להשכלה גבוהה . הרכב המועצה : על פי הצעת החוק, היתה אמורה המועצה להיות מורכבת מ- 25 אישים המייצגים את הגורמים האלה : ממשלת ישראל ( שמונה נציגים, ובכללם ראש הממשלה, המכהן כיושב ראש המועצה, שר החינוך והרמטכ"ל ) ; מוסדות התנועה הציונית : הסוכנות היהודית וקק"ל ( שני נציגים ) ; מוסדות ההשכלה הגבוהה והמדע ( עשרה נציגים ) על פי הפירוט הזה : האוניברסיטה העברית ( חמישה נציגים ) הטכניון ( שלושה נציגים ) מכון ויצמן ( נציג אחד ) והתחנה לחקר החקלאות ( נציג אחד ) ; וכן חמישה נציגי אגודות מקצועיות-אקדמיות שונות . הרכב המועצה יצר איזון מספרי בין נציגי המדינה בצירוף מוסדות התנועה הציונית ( הגופים ה'פוליטיים' ) ובין נציגי מוסדות המדע ( ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב