אקדמיה 87 הקהילות היהודיות בחוץ-לארץ בשל ריכוז כל המגביות מיהודי העולם למגביות כמו חירום למימון המלחמה ולקליטת המהגרים הרבים שזרמו למדינת ישראל . שהראה אורי כהן במחקריו, עד הקמת מדינת ישראל נהנתה האוניברסיטה העברית ממימון שרובו הגדול הגיע מהקהילות היהודיות ברחבי העולם . אסטרטגיה זו הותירה את רוב מקורות המימון של האוניברסיטה הרחק מהישג ידם ומשליטתם של הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל ושל התנועה הציונית עצמה . עצמאות כלכלית זו היתה בסיס לאוטונומיה מוסדית ולעצמאות אקדמית אינטלקטואלית ופוליטית של האוניברסיטה ואפשרה לה להיות מרכז תרבותי אוטונומי שהביע דעות עצמאיות ולא תלויות והיה מוקד לפעילות פוליטית מגוונת ולעתים קוראת תיגר על המוסדות הלאומיים . כהן אפיין דגם פעולה אוניברסיטאי זה כדגם של 2 המשבר הכלכלי באוניברסיטה בשנים 948 - 949 התבטא 'אוניברסיטת פזורה' . בצמיחה מהירה של גירעון חריף במאזן הכספים, והוביל את המוסד האקדמי לכדי מצב של סף סגירה כמה פעמים בשנים 949 - 952 . מצבה של האוניברסיטה העברית נהיה קשה במיוחד משום שעם הקמת מדינת ישראל לא היה במערכת השלטון הצעירה שום גוף שתפקידו היה לרכז את ...
אל הספר