מערכת ההשכלה הגבוהה ו'סדר המדינה'

אקדמיה 83 זה ראש הממשלה, ויהיה זה שר הביטחון, ויהיה זה הדיקטאטור העתיד לענייני כלכלה, ויהיה זה אדם שידו בכל להתערב ולומר : כזה לא יורה [ . . . ] כזה לא ישמש במוסד הזה, כזה לא ראוי להיות מורה-הוראה במוסד הגבוה 2 הזה . לאחר יותר משנה של דיונים שנתקיימו בעקבות אותו ויכוח סוער הוקפאה בקיץ 953 הצעת החוק על רקע פערי העמדות הגדולים בין הנוסח שהגישה הממשלה ובין זה שגיבש בית המחוקקים הישראלי . רק כעבור חמש שנים, שתי טיוטות חוק נוספות ושר חינוך אחד הושלמה החקיקה ; ב- 958 נחקק חוק המועצה להשכלה גבוהה . חוקרי ההשכלה הגבוהה של ישראל, כמו חברי הכנסת בראשית שנות החמישים, רואים בדינמיקה של היחסים בין הממשלה לאוניברסיטה בשנות המדינה הראשונות ניסיון של הממשלה להכפיף את מוסדות ההשכלה הגבוהה לשליטה ופיקוח של המדינה, אגב פגיעה בוטה בחופש האקדמי . עמדה זו משותפת למנחם קליין במחקרו על אודות אוניברסיטת בר-אילן ולעמי וולנסקי, שחקר את התפתחות מערכת 3 אורי כהן, המתמקד ההשכלה הגבוהה בישראל משנות החמישים עד שנות האלפיים . במחקרו באוניברסיטה העברית בתקופת טרום-העצמאות וראשית המדינה, מציב תזה רדיקלית יותר, שלפיה עד ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב