מדע שחותמו אמת: הגישה הפילוסופית

מדע, טכנולוגיה ותודעה לאומית 67 בשנת 936 , בישיבה של מרכז מפא"י שעסקה בשאלת היחסים עם האוכלוסייה הערבית בארץ-ישראל, אמר דוד בן-גוריון, שכיהן באותה עת כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית : יש דבר אחד שהכל מקבלים אותו, הערבים ולא הערבים : ע ו ב ד ו ת . זהו דבר אשר מלבד חובשי בית-המדרש, שיכולים להתייחס בביטול גם לעובדות, כל האנשים בעלי שכל בריא בעולם מקבלים אותו . נלחמים נגד עובדות, מנסים להשמיד אותן אם הן לא נוחות, אבל אם לא מצליחים בזה – מתחילים לחשוב איך לחיות יחד עם העובדות . ורק לאחר שיעלה בידינו ליצור ע ו ב ד ה י ה ו ד י ת ג ד ו ל ה ב א ר ץ ה ז א ת [ . . . ] שיהיה פה כח יהודי כזה אשר כל אדם יראה שאין להזיזו, רק אז יברא התנאי המקדים לדיון עם הערבים . לפיכך, אם רוצים בהבנה עם הערבים [ . . . ] , אזי תנאי מוקדם לכך – 35 יצירת כוח יהודי גדול בארץ הזאת . מן הביקורת שמתח בן-גוריון בטקסט זה על היהדות המסורתית ( 'חובשי בית- המדרש' ) , הנוגעת להתעלמותה כביכול מ'עובדות', עולה שהמנהיג הציוני תפס את הפרויקט הלאומי היהודי גם במונחים אפיסטמולוגיים . הביקורת נוגעת לא לתוכן של הידע המסורתי אלא בעצם למונ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב