4 מבוא להתגבשות בו בזמן של הדמיון הממלכתי ושל הדמיון המדעי של המנהיג הציוני ולהשפעה ההדדית שהתקיימה בין שני דמיונות אלו . ניתוח זה מאפשר לעמוד על הקשר שבין האוטופיזם המדעי-טכנולוגי שלו ובין תפיסתו את המדינה כמוסד של מהפכה וככוח מרכזי בהנעת ההיסטוריה . על פי ניתוח זה, תכנית המיליון וּועדת התיכון הן אבן דרך בהתהדקות היחסים בין המנהיגות הפוליטית היהודית בארץ ישראל למדענים ולמומחים ושלב חשוב בתהליך ההבניה של הסדר החדש העתיד להתרקם בדמותה של הממלכתיות הישראלית . החלק השני של הספר עוסק בתקופת המדינה, ובו נבחנים היחסים שהתהוו בין המרכז הפוליטי בראשות בן-גוריון ובין המערכת המדעית סביב הקמת מדינת ישראל . בחלק זה המדענים והמומחים עוברים לקדמת הבימה, ושיתוף הפעולה והסימביוזה בין המדעי ובין הפוליטי נחשפים ביתר שאת . הפרק הרביעי, הפותח את החלק השני, עוסק בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( להלן הלמ"ס ) . בפרק נבחנת מידת מעורבותו של בן-גוריון בשורת ההחלטות שהביאו להקמתה של הלמ"ס, לבחירה באופייה הריכוזי והמונופוליסטי ולמיקומה הבלתי צפוי במשרד ראש הממשלה . הפרק, העושה שימוש נרחב במחקרה החשוב של ענת לייבלר על ה...
אל הספר