מאוטונומיה לאומית למדינה עצמאית 67 הזה, במשמעותו הרעיונית והמדינית, הכירה תנועת הבונד העולמית בהצהרה בשנת ,1985 קרוב לארבעים שנה אחרי ייסודה, כי מדינת ישראל היא גורם חשוב בחיי העם היהודי, 26 שקיומו הלאומי, התרבותי והמדיני תלוי בה . הכרה זו, מבחינת השקפתו המסורתית של הבונד פירושה היה קץ התפיסה הלאומית 27 כלומר של שמעון דובנוב כי מהות קיומו של העם היהודי 'גלותית' — 'א גולעס פאלק', בהיבט האידאולוגי והפוליטי נקבע למעשה בתפיסת עולמו של הבונד כי לנוכח ייסודה של המדינה הלאומית וקיומה החופשי של התפוצה היהודית בטלה הגלות כתופעה שאפיינה במשך דורות את ההיסטוריה של עם ישראל . בכך נוצרה הקִרבה הרעיונית בין שתי התנועות הלאומיות — הציונות והבונד — האחת הקימה את מדינת ישראל היהודית, והאחרת התייצבה לתמוך בה על אף הסייגים הרבים שהיו לה כלפיה, אגב תמיכתה הלא מעורערת בצדקת קיומה . בסיומו של המאמר מתבקשת השאלה השייכת לנושא כולו, על השינויים בתפיסה הלאומית-הכוללת של הבונד מאז הקמתו ועד הכרתו בישראל כמדינתו של העם היהודי העולמי, והיא : האם השורש של תפיסה זו היה טמון עוד בראשיתו ? מובן כי מן הבחינה ההיסטורית ...
אל הספר