'קואליציית ניר' ב- 1959 ומאבקה של האופוזיציה במפא"י 33 המדינה נבחר לתפקיד ממלכתי בכיר מועמד שאיננו חבר מפא"י . הכול הגדירו את בחירתו של ניר אירוע פוליטי מיוחד ורב-חשיבות . מפא"י, מפלגת השלטון בישראל, חלשה מאמצע שנות השלושים על תפקידי המפתח ביישוב היהודי ובהנהלה הציונית . מנהיגיה ועסקניה היו מעורבים באיוש התפקידים הבכירים בכל רשויות השלטון ובמוסדות הציבוריים המרכזיים . מפא"י השיגה את מעמדה כמפלגה דומיננטית אף שהמערכת הפוליטית הישראלית הייתה רב-מפלגתית ומפוצלת . עצמתה נבעה בין היתר מהצלחתה למצב את עצמה כמפלגת ציר . המפלגה זכתה בשליש מהמנדטים בכנסת ( או מעט יותר ) , אולם היא זוהתה עם המדינה, ורבים ראו במנהיגהּ דוד בן-גוריון מנהיג לאומי שאין לו תחליף . התייצבותה של מפא״י במרכז המפה הפוליטית הביאה לכך שלא הייתה כל אפשרות להקים ממשלה בלעדיה . התלכדות קואליציונית בין המפלגות שמשמאלה ומימינה נחשבה לא אפשרית בשל פערים אידאולוגיים ומשקעים היסטוריים . בן-גוריון צמצם עוד את האפשרות הזאת לאחר שתייג את חרות ואת מק"י כמפלגות לא לגיטימיות לישיבה בקואליציה וגם בממשלה . כך למעשה בחרה מפלגתו את שותפותיה ...
אל הספר