2.2 תחביר פועלי התנועה – משלים מקום מחויב

פרק 2 : משפחת פועלי התנועה – סמנטיקה ותחביר | 47 ב . דרמות הקשורות בהנחה של משהו במקום מסוים יעל שמה את הטבעת בקופסת התכשיטים . הרופא אשפז את החולה בבית החולים . דן הניח את ערמת הספרים על השולחן . הסטודנט החנה את מכוניתו במגרש החנייה של האוניברסיטה . בכל ארבע הדוגמות שלעיל משלים המקום המחויב מממש רכיב מהותי בדרמה שהפועל מסמן, והוא בעל תפקיד ספציפי של הבלטת המקום : שמים דבר במקום מסוים ; מאשפזים מישהו במקום מסוים ; מניחים ב / על מקום מסוים ; מחנים מכונית במקום מסוים . ג . דרמות המסמנות מעבר של מישהו ממקום מוצא למקום יעד ( כל אחד מהמקומות הוא משתתף ) דן נסע / הלך / צעד . . . מרחוב חשמונאים לרחוב אלנבי . הפעלים המסמנים מעבר ממקום מוצא למקום יעד הם פועלי תנועה, והניתוח התחבירי הראוי למשלימים שלהם הוא משלים מקום מחויב ולא מושא . להלן סיכום ההבדלים בין מושא לבין משלים מקום מחויב מן ההיבט הסמנטי : ההבדל בין המושא למשלים המקום המחויב קשור במהות רכיבי הדרמה שהפועל מסמן . המושא מסמן את המשתתף ה'מושפע' ( Objective ) Fillmore, 1968 ( ) – הישות שנעה או משתנה או הישות שמתייחסים אל קיומה או אל מקומה ...  אל הספר
מכון מופ"ת