1.2 הגישות הבלשניות שעליהן מתבסס הספר

10 | אני הולך לקרוע את העיר : פועלי תנועה בעברית המדוברת בת ימינו אבא וטרומר ( ראו : רובינשטיין, ,1971 תשל"ט ; טרומר, 1983 ; דותן, תשנ"ח ; בורוכובסקי בר - אבא, 2001 ) . ואכן הסמנטיקה הגנרטיבית והדקדוק הגנרטיבי עסקו בשאלה : מה יוצר את כלל המשפטים בשפה ? במילים אחרות, מה עומד בתשתית המנגנון הלשוני : האם הדקדוק ( המבנה / הצורה ) או המשמעות ( התוכן ) ? לשיטת הדקדוק הגנרטיבי החומסקיאני, בתשתית המנגנון הלשוני עומד המבנה התחבירי ; ואילו לשיטת הסמנטיקה הגנרטיבית של רובינשטיין וממשיכיו, המשמעות היא המכתיבה את מבנה המשפט . דוגמה שבה המשמעות מכתיבה את המבנה התחבירי ניתן לראות במשפט שבו מופיע למשל הפועל יצא : המורה יצאה מן הכיתה . משמעותו המקורית של יצא, שעניינה תנועה ממקום המוצא, קשורה בשני משתתפים : המשתתף שנע ( המורה ) והמשתתף שהוא מקום המוצא שהמורה יצאה ממנו ( הכיתה ) . משמעות זו מכתיבה אפוא את המסגרת התחבירית של הפועל יצא כבעלת שני צירופים שמניים : האחד מתייחס לאובייקט הנע, והאחר מתייחס למקום המוצא . הניתוח לרכיבים סמנטיים גישת הסמנטיקה הגנרטיבית מבוססת על העיקרון שקיים נדבך עמוק יותר מן התחב...  אל הספר
מכון מופ"ת