3 ארגוני עובדים המנסים לעצב את עתיד ארצם - מניצחונם של קמפורה ופרון ב 1973- ועד ל'רודריגסו' ביוני 1975

אפרים דוידי 142 ההתקוממות העממית בעיר קורדובה ) "קורדובסו" ( , שפרצה בסוף מאי 1969 . כך קיוו ראשי הצבא לשים קץ למחאות בדרכי נועם, מה שלא יכלו לעשות באמצעות הדיכוי הישיר . מפקדי הצבא, והנשיא לנוסה בראשם, נאלצו אף להסכים לכך שהמפלגה הפרוניסטית ) או בשמה הרשמי "המפלגה החוסטיסיאליסטית" ( תשתתף בבחירות, לראשונה מאז 1955 . כצפוי, החזית שהקימה המפלגה הפרוניסטית עם שורה ארוכה של מפלגות קטנות ) כגון ה"שמרנית – עממית" או ה"העממית – נוצרית" ( ומפלגות אזוריות זכתה למחצית מקולות הבוחרים בבחירות שנערכו בחודש מרץ 1973 . החזית הצליחה לתעל את הזעם שהצטבר נגד המשטרים הצבאיים ששלטו ביד רמה מאז יוני 1966 . במנשר שהפיצה המפלגה הקומוניסטית במאות אלפי עותקים נאמר כי ביום הבחירות "ובאמצעות הקלפי נחלו הדיקטטורה ומדיניותה האנטי – עממית והאנטי – לאומית תבוסה מוחלטת" . כותרת המנשר : "המפלגה הקומוניסטית תפגין יחס 149 חיובי כלפי הממשלה החדשה" . בהיעדר מנגנון מפלגתי מסודר התבססה מערכת הבחירות של המפלגה הפרוניסטית על האיגודים המקצועיים ) CGT ( שהיו תחת הנהגת האורתודוקסיה ועל "הזרם המהפכני" ) Tendencia Revolucionaria ...  אל הספר
רסלינג